אובדן הסולידריות בחברה הישראלית. 

אובדן הסולידריות בחברה הישראלית

הפסוק "אכול ושתה כי מחר נמות", המוזכר בספר ישעיהו, בא למתוח ביקורת על התנהגות בני ישראל, על סיפוק היצר המיידי ועל חוסר האמונה, כפי שמתפרש ממשפט זה.

ואולם, אנו רואים כי גם בימינו, גישה זו של לחיות טוב את הרגע ולעשות כרצוננו, תופסת מקום רב יותר ויותר בחברה הישראלית, ומביאה את סיפוק היצר המיידי ותאוות התענוג והאושר האישי, לעוור את עינינו, ובכך מביאה במהרה להתבהמות ושחיתות החברה כולה.

גם הפסוק "בימים ההם אין מלך בישראל, איש הישר בעיניו יעשה", המוזכר בספר שופטים, מתייחס לאותה הסוגיה. בה כל אדם עושה כראות עיניו, וכי העיקר הוא לעשות ככל העולה על רצונך, ללא התחשבות בזולת. שני המשפטים ממחישים את אותה הבעיה, שקיימת כיום עמוק בתוך החברה הישראלית, ואף הולכת ומחריפה עם הזמן.

האם סיפוק היצרים המיידי, תוך חוסר תשומת לב לפגיעה באחר תוך כדי כך, היא תוצאה של חוסר בערכים, או חינוך לקוי? האם אין אנו כחברה מחויבים לערכים של ערבות הדדית ועזרה לאחר ולחלש, לפני סיפוק היצרים של עצמנו? האם האינטרס האישי קודם לכל? האם החברה יכולה לשרוד מצב כזה לאורך זמן? והאומנם יכולים אנו לומר כי "אחריי המבול"?

עיקר הבעיה היא, כי דור העתיד, הרואה את המצב הזה כיום, מאמץ את התפיסה הזו כדרך חיים, ולכן הוא עסוק בסיפוק היצר המיידי, תוך התעלמות מהשלכות מעשים אלו. התוצאה הבלתי נמנעת בשל כך היא עלייה באלימות, במתירנות, באגרסיביות, בפגיעה באחר, בשיח ובמגע היומיומי בין הפרטים בחברה, ולטשטוש של גבולות המותר והלגיטימי, לעומת האסור והפסול.

גישה זו של ניצול הרגע, לעומת חוסר האכפתיות מן האחר וכן חוסר הדאגה לעתיד החברה, תורמת בהכרח למאבקי הקיום וההישרדות היומיומיים, המצדיקים לכאורה את הגישה הזו. אך למעשה, אין הכרח כלשהו להתנהגות יצרית מעין זו, בכדי לחיות היטב את הרגע, על חשבונו של האחר. זו אינה חייבת להיות המשוואה, כלומר אין הכרח כי תועלתי תבוא רק על חשבון האחר, ולא במקביל או בנוסף לכך.

אין כל הכרח, כי אסונו של האחד, יהיה ששונו של האחר. תאוות וסיפוק היצר המיידי אינה יכולה להתקיים תוך התעלמות ממצבו של האחר בחברה, שכן זהו מצב הרסני ומסוכן עד מאד לשרידותה וחוזקה של כל חברה אנושית. ערכים של מצפון ומוסר, מתבקשים כיום יותר מתמיד, הא בהא תליא.

לכן, יש להחזיר לחיינו ערכים כמו "ואהבת לרעך כמוך", "לא תעמוד על דם רעך", "והדרת פני זקן", "כל ישראל חברים". רק התנהלות של החברה כמכלול, על היתרונות והחסרונות, על הרע והטוב, רק שמירה על כבוד האדם באשר הוא אדם, רק חשיבה על הזולת ועל הכלל, יוצרות חברה חזקה, העמידה ומסוגלת לכל משבר ואיום זה או אחר. חברה המונעת רק מהאינטרסים של הפרט, שבה כפי שנאמר "אין דין ואין דיין", היא חברה חלשה, שלא תשרוד אף אתגר בעתיד, ושבשעת משבר תקרוס כמגדל קלפים.